<h1>ספר האסופות מכת"י סימן ש"ע</h1>
<h2>דף לח:</h2>
דין תבואה חדשה, בספר אבי העזרי. איסור חדש נוהג בה' מינין, בחטין, בשעורין, בכוסמין, בשיבולת שועל, בשיפון, ואסור הוא (בכל התורה מכל מקום) [מן התורה בכל מקום] ואפילו בחוצה לארץ אסור לאכול חדש עד י"ח בניסן, ואנו שותין שכר שעורין קודם פסח ופעמים (עדיין) אינן נשרשין קודם העומר [נ"ל של אשתקד] ולא התירם האיר המזרח די"ו בניסן של שנה (זאת) [נ"ל שעברה] ולא חיישינן לחדש שנוהג אף בשל גוים בחוצה לארץ, ואנו קונין מהם שכר, נ"ל דסמכינן ארובא דשיכרא העשוי משעורין שהושרשו קודם לעמר, אי נמי מישנים מיושנים לפני שנתים, והוה ליה ספק ספיקה ומיעוטא דמיעוטא. וכן במקום שאופין לחם שעורים סמכינן ארובה, שהרי גבי ערלה שנוהגת אפילו בחוצה לארץ ואפילו בשל גוים היא אסורה מהלכה למשה מסיני כדתנן [ערלה פ"ג מ"ט] החדש אסור מן התורה בכל מקום והערלה הלכה ואפילו הכי מקילינן בה כדתנן [שם] יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט, הכי נמי איכ' למימר גבי חדש. וגרסי' מן הירוש' [קידושין פ"א ה"ח] דברים שנוהגין בישראל ובגוים, כגון חדש וערלה וכלאים, אבל חלה נוהגת בישר' ולא בגוים דכת' [במדבר ט"ו] עריסותיכם ולא של גוים. וכן קבל רבי' אבי"ה מאביו. שערלה נוהגת בשל גוים. והביא ראיותיו אבל אני כתבתי רק הפסק. ובפר' קמ' דמנחות [ה' ע"ב] גרסי' שכן מתיר החדש בחוצה לארץ לא שנא דישר' ולא שנא דגוים. ועל כן כתב ר' אבי"ה שמכל פנים נראה לו דחדש של גוים היכא שידוע לנו שיש להרחיק ממנו, אבל היכא דאין ידוע לנו סמכינן ארובא ותו לא מידי כאשר הביא ראייה בספרו.
